#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	תכג. כמה צריך בן המיצר לשלם אם רוצה את הקרקע 1) ששוה מאתים וקנאה הלוקח במנה 2) ששוה מאה וקנאה הלוקח במאתים? 	"1) אם לכו""ע היה המוכר מוזיל ומוכר במאה ישלם מאה ואם רק ללוקח מוזיל ישלם מאתים.2) ישלם מאתיים שאין אונאה לקרקעות."	"ב""מ קח. "		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	תכד. מה פירוש לשותפי לית בה משום דינא דבר מצרא? 	"רש""י פירש שותף שמכר לחבירו חלקו בשדה שהם שותפיםבה אין לנו לסלקו בשביל המצרן שכל זמן שלא נתברר חלקו הרי הוא שכן בכולה <sup>רנז</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>רנז.  כתב הרא""ש  (סי' ל)  שיש מפרשים לאדם שיש לו קרקע אצל קרקע של שני שותפים ומכרה לאחד מן השותפים אין המצרן יכול לומר אני מצרן ודאי ואתה מצרן ספק שמא יפול חלקך מצד אחר אלא חשיב ודאי כמוהו כיון שיש לו חלק בכל השדה. ורבינו תם פירש אם הוא שותף בשדות אחרות [ולרב האי בסחורה] אין המצרן יכול לסלקו בשדה זו.</span>"	"ב""מ קח:"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	תכה. שכיני העיר ושכיני שדה שכיני העיר קודמין. באיזה אופן מדובר?	"רש""י פירש שאם יש לאדם שדה למכור ובאו עליה ללוקחה שכינים הדרים אצלו בדירה ושכן שיש לו בשדה ששדותיהם סמוכות זו לזו, וזו שיש לו למכור אינה סמוכה למצרן. והתוס' (ד""ה שכיני) פירשו ששניהם מצרנים, ושכן עיר מצרן מצד העיר שיש לו שדה אחורי ביתו הסמוכה לזו, ושכן שדה שיש לו שדה רחוקה מן העיר הסמוכה לזו."	"ב""מ קח: ותוס'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	תכו. הני ציירי והני שרי. באיזה אופן מדובר ומדוע אין בו דין דבר מצרא? 	"רש""י פירש שהלוקח והמצרן שלחו מעותיהם, של מצרן צרורים וחתומים והמוכר ירא להתירם שלא יאמר יותר היו, ושל לוקח מותרים. ואין בו דין דבר מצרא שהפסד למוכר הוא שהוא זקוק למעות <sup>רנח</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>רנח.  והרשב""א פירש במעות הצרורים שנמסרו לבן המצר מחמת פקדון שהפקיד אצל אחרים או מלוקח ובן המצר בא למסרן כך צרורים וחתומים למוכר, אלא שאומר שלא יתירם עד בא מי שמסרם לו שמא יטעון עליו שיש בהם יותר. והראב""ד פירש שבן המצר נתן לו מעות שהם פקדון בידו ואינו יכול להוציאם עד שיטול רשות מן הבעלים. והרשב""א הקשה על דבריו דא""כ אין הוא יכול ליתנם בתורת פרעון.</span>"	"ב""מ קח:"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	תכז. ארעא דחד ובתי דחד מרי ארעא מעכב אמרי דבתי. לענין מה מעכב? 	"רש""י פירש שלא למכור הבנין לאחר אלא לו. והתוס' (ד""ה ארעא) פירשו שלא ימכור הלה עציו ואבניו אלא לו."	"ב""מ קח: ותוס'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"תכח. מדוע לדעת ר""ת לא שייך מצרנות בבתים? "	"כתבו התוס' (ד""ה ארעא) דלא שייך הטעם שנאמר בגמ' שיכוללהכניס תלם אחד ודוקא בשדה של זריעה שייך הישר והטוב שיכול לזורעה בבת אחת <sup>רנט</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>רנט.  והרא""ש  (סי' לד)  הביא בשם ר""ת עוד טעמים, ששדות יכול ליקח במקום אחר אבל בתים אינם מצויים לקנות בכל פעם. ועוד עשיר צריך הוא לשדות הרבה אבל עשיר שיש לו בית דירה יפה לא יתכן שיסלק הלוקח מבית דירתו והוא יקנה בית להשכירה לאחרים אין זה הישר והטוב. ועוד חזינן דבהפסק משוניתא ורכבא דדיקלא נסתלק מצרנות גם בתים מובדלים בחומות.</span>"	"ב""מ תוס' קח:"		
